הודעה לבעלי האתר

תקופת הניסיון הסתיימה, יש ליצור מנוי דרך ממשק ניהול האתר.
האתר נכנס לרשימת המחיקה ויימחק בקרוב
לחץ כאן אם אינך זוכר את כתובת ממשק ניהול האתר שלך.
פקודת התעבורה

פקודת התעבורה

פקודת התעבורה

 

פקודת התעבורה


 1. הגדרות [תיקון: תשל"א, תשל"ו, תש"ם, תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ג, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ח(3), תשנ"ט, תש"ס]

בפקודה זו -

"בוחן נהיגה" ו"בוחן רכב" - מי שרשות הרישוי הסמיכה להיות בוחן נהיגה או בוחן רכב, לפי הענין;

"בעל" - אחד מאלה:

(1) הבעל הרשום ברשיון הרכב;

(2) לענין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מקח-אגב-שכירות או הסכם מכר - האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם;

(3) לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם - מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב;

(4) לענין רכב הרשום על שם קטין או חסוי כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 - הורו או מי שמונה אפוטרופסו, לפי הענין.

"דרך" - לרבות כל מסילה, דרך, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם;

"אוטובוס" - רכב מנועי המיועד להסיע שמונה אנשים או יותר מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כאוטובוס;

"אוטובוס ציבורי" - רכב ציבורי שהוא אוטובוס;

"מסוף לתחבורה ציבורית" - מתחם המשמש כתחנת מוצא ויעד לקו שירות או המשמש כמקום מעבר לנוסעים בין קו שירות אחד לאחר;

"חניה תפעולית" - חניה לאוטובוסים לפני כניסתם לרציפי הנוסעים;

"תחנה מרכזית" - מסוף לתחבורה ציבורית ובו חניה תפעולית, המאפשר לנוסע קישור, בין קווי שירות בין-עירוניים או בין קווי שירות עירוניים, בינם לבין עצמם, או בין קווי שירות בין-עירוניים לבין קווי שירות עירוניים, והוא תחנת מוצא בעבור קו שירות בין-עירוני אחד או יותר, ועשויים להימצא בו מיתקני שירות להפעלת קווי השירות כגון חניה, תדלוק, קופות, משרדים וכדומה;

"מיתקן תחבורתי" - מסוף לתחבורה ציבורית או תחנה מרכזית;

"קו שירות" - מסלול ההסעה של אוטובוס ציבורי או מונית שקבועות בו תחנות להעלאת נוסעים ולהורדתם כפי שנקבע ברשיון קו השירות;

"טכוגרף" - מכשיר המותקן ברכב לפי הוראות פקודה זו, המיועד לסמן או לרשום את היות הרכב במצב נסיעה או עצירה, וכן את מרחק הנסיעה, את מהירות הנסיעה ואת זמן הנהיגה של הנוהג ברכב;

"מונית"- רכב מנועי ציבורי המיועד להסיע עד עשרה אנשים מלבד הנהג ואשר צוייד ברשיון הרכב כמונית.

"רכב" - רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על ידי רכב כזה או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת-אופן, ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן;

"רכב מנועי" - רכב המונע מכוח מיכני מכל צורה שהיא, ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם, ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי;

"רכב מסחרי" - רכב המשמש, או המיועד לשמש, להובלת משא, בין בשכר ובין בקשר לעסקו או למסחרו של בעל הרכב;

"רכב עבודה" - רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה, ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים;

"רכב ציבורי" - רכב המשמש, או המיועד לשמש, להסעת נוסעים בשכר;

"רכב פרטי" - רכב שאיננו רכב ציבורי ולא רכב מסחרי;

"עבירת קנס" - עבירה על פקודה זו או על תקנה, לרבות חוק עזר, שהותקנה לפיה ואשר שר התחבורה, בהסכמת שר המשפטים, הכריז עליה בצו שפורסם ברשומות, שהיא עבירת קנס;

"עבירת תעבורה" - עבירה על פקודה זו ועל התקנות, לרבות חוקי העזר שהותקנו לפיה;

"עגלה" - רכב הנגרר על ידי בהמה;

"ערובה" - ערובה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

"פוליסה" - פוליסה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, לרבות הודעת כיסוי.

"מפקח על התעבורה" - מי ששר התחבורה מינה אותו, בהודעה ברשומות, מפקח על התעבורה לכל שטח המדינה (להלן - המפקח הארצי על התעבורה) או לחלק ממנו, לרבות מי שהמפקח הארצי על התעבורה אצל לו, בהודעה ברשומות, מסמכותו לכל שטח המדינה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוגי ענינים;

"רשות הרישוי" - עובד משרד התחבורה שמונה כדין להיות סגן מנהל כללי לתנועה במשרד התחבורה, לרבות עובד מדינה אחר, שהוא אצל לו מסמכותו כרשות הרישוי לשטח המדינה כולה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוג של ענינים;.

"רשיון להפעלת מונית"- רשיון המקנה לבעלו זכות להסיע נוסעים במונית לפי רשיון הסעה שניתן לפי התקנות;

"תעודת ביטוח" ו"תעודת ערובה" - כמשמעותן בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.



פרק שני: רישוי
ורישום

סימן א´: רשיון רכב ורישום רכב



   2. רשיון רכב

לא ינהג אדם רכב ולא ירשה לאחר לנהוג רכב שברשותו, אלא אם נרשם הרכב בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רשיון רכב תקף שניתן לפי הפקודה;ובלבד שלא יהיה בעל רכב אחראי לפי סעיף זה על נהיגת רכבו על ידי אדם אחר.אם הוכיח שנקט כל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.



      3. תקופת תקפו של רשיון רכב [תיקון: תשנ"ח(3)]

(א) רשיון רכב או חידושו יהיה לתקופה שנקבעה בתקנות ובלבד שלא תעלה על שנה אחת; לרכב עבודה, לטרקטור, או לרכב שלפי מבנהו אין מהירותו עולה על ארבעים וחמישה קילומטר לשעה, מותר ליתן או לחדש את הרשיון לתקופה שנקבעה בתקנות ושלא תעלה על שתי שנים.

(ב) בחידוש רשיון רכב יתחיל תקפו של הרשיון המחודש מהיום האחרון לתקופת תקפו הקודמת.

(ג) בעד רשיון רכב או חידושו תשולם האגרה שנקבעה בתקנות.



 4. סמכות להסדיר רישוי רכב

שר התחבורה רשאי, בתקנות, לקבוע הוראות המסדירות מתן רשיון רכב, חידושו, העברתו, צורתו, כללי החזקתו ותנאיו, לרבות תנאים בדבר הגבלת השימוש ברכב.



 5. בעל רכב בלי רישיון חייב באגרה [תיקון: תשנ"א]

על אף האמור בסעיף 2, בעל רכב, שאיננו פטור מחובת רשיון רכב או מאגרת רשיון, ולא קיבל רשיון רכב לתקופה פלונית, ישלם תשלום חובה לרשות הרישוי בשיעור האגרה שהיה עליו לשלם בעד הרשיון, או חידושו, לאותה תקופה.



 6. רישום רכב [תיקון: תשמ"ה]

בעל רכב המבקש רשיון רכב, חייב עם הגשת הבקשה, לרשום את הרכב בלשכת רשות הרישוי, זולת אם פוטר מהוראות פקודהזו בדבר רישוי ורישום.



 7. תו רישום [תיקון:תשמ"ה]

(א) רשות הרישוי תייחד לכל רכב הרשום אצלה מספר ותו המציינים את מספר הרישום.

(ב) תו הרישום יודבק אל הרכב, או אל כל רכב אחר הנגרר על ידיו, או אל זה ואל זה, הכל כפי שנקבע.



 8. אגרת רישום

בעד רישום רכב תשולם האגרה שנקבעה.



 9. תו-סוחר [תיקון:תש"ם, תשמ"ה]

על אף האמור בסעיף 7 (א) רשאית רשות הרישוי, לאחר ששולמה האגרה שנקבעה, לייחד ליצרן או ליבואן של רכב , לבעל מוסך שיש לו רשיון כדין, לסוחר של רכב ,או למעבדה לבדיקת רכב שאישרה רשות הרישוי, תו-סוחר כללי שמותר להשתמש בו, בדרך שנקבעה, לכל רכב הנמצא במבחן לאחר ייצורו או לאחר ייבואו או במבחן עלידי המתעתד לקנותו או אחרי תיקונו.



סימן ב´:
רשיון נהיגה



 10. איסור לנהוג בלי רשיון נהיגה

(א) לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר.

(ב) בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

(ג) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הרכב רשום בארץ או בחוץ-לארץ.



 11. כשירות לרשיון נהיגה

רשות הרישוי רשאית ליתן רשיון לפי סימן זה, אם שוכנעה שמבקש הרשיון כשיר לנהוג ברכב שעליו הוגשה הבקשה ואיננו פסול לפי הוראות פקודה זו ושילם את האגרה שנקבעה.



 12. רשיון נהיגה לקטין

לא יינתן רשיון נהיגה לאדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה, אלא ששר התחבורה רשאי בתקנות, להתיר, בתנאים או ללא תנאי, ליתן רישיון נהיגה בסוגים מסויימים של כלי רכב מנועיים למי שמלאו לו שש עשרה שנה;נתעורר ספק לגבי הגיל, רשות הרישוי היא המחליטה.



 12א. רשיון נהיגה לנוהג חדש [תיקון: תש"ם, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ג, תשנ"ה]

(א) רשיון נהיגה לפי סעיף 11 שניתן למי שלא היה בידו רשיון לנהיגת רכב מנועי תקפו יהיה מוגבל לשנתיים, ובהן יראו אותו כנוהג חדש.

(ב) רשות הרישוי תחדש את רשיונו של נוהג חדש, אולם אם הוא הורשע באחת מן העבירות המנויות בתוספת השלישית, תתנה רשות הרישוי את חידוש רשיונו בבחינות ובבדיקות שתקבע, ומשחידשה כך את רשיונו אחרי קיום תנאים שהתנתה יחולו הוראות סעיף זה כאילו ניתן הרשיון לפי סעיף קטן (א).

(ג) האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מכל סמכות של רשות הרישוי לפי הוראה אחרת של פקודה זו.

(ד) לענין סעיף זה, מי שהיה בידו רשיון לנהיגת אופנוע, תלת-אופנוע, קטנוע, טרקטור או מכונה ניידת, בלבד, רואים אותו כמי שלא היה בידו רשיון לנהיגת רכב מנועי.



 12א1. חובת ליווי [תיקון: תשנ"ח(3), תש"ס(2)]

(א) בסעיף זה, "מלווה" - מי שבידו רשיון נהיגה בר תוקף לאותו סוג רכב 5 שנים לפחות ומלאו לו 24 שנים, ו-3 שנים לפחות - אם מלאו לו 30 שנים.

(ב) לא ינהג נוהג חדש ברכב מנועי, למעט אופנוע, טרקטור וטרקטורון, בשלושה חודשים הראשונים מיום שניתן לו רשיון נהיגה, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה.

(ג) בוטל.

(ד) רשות הרישוי תציין ברשיון הנהיגה שניתן לנוהג חדש, את התנאי שלפיו תוקפו של הרשיון מותנה בליווי בעת הנהיגה ואת התקופה שבה חלה חובת הליווי.

(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על חייל או על שוטר, הנוהג רכב, במסגרת מילוי תפקידו בשירות, מכוח רשיון נהיגה בר-תוקף מטעם צבא הגנה לישראל או מטעם המשטרה, ולענין זה יחולו ההודאות החלות על נוהג חדש לפי פקודות הצבא ופקודות המשטרה.



 12ב. דיווח על מחלות מסויימות של נוהגי רכב [תיקון:תש"ם, תשמ"ה]

(א) רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות (להלן בסעיף זה -הרשות הרפואית).;

(ב) הרשות הרפואית רשאית להשתמש בידיעות על מחלה כאמור בסעיף קטן (א) המצויות במשרד הבריאות או במערכת הבטחון על שלוחותיה, וכל הוראה שבדין האוסרת מסירת ידיעה כאמור לא תחול על מסירת ידיעה לפי הוראות סעיף זה.

(ג) קיבלה הרשות הרפואית דיווח כאמור בסעיף קטן (א) או מידע כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע לרשות הרישוי המלצתה לענין מתן רשיון נהיגה, התלייתו או ביטולו.

(ד) מידע שהגיע לאדם מכוח סעיף זה, לא ימסרנו אלא למי שהוסמך לכך על פי דין או לפי רשות מאת בית המשפט או בתשובה על שאלה שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.

(ה) העובר על הוראות סעיף קטן (א) -ייאשם בעבירה.



 12ג. הגבלת נהיגה לנהג צעיר [תיקון: תש"ן]

בוטל.



 13. סמכות להסדיר רישוי נהגים

שר התחבורה יקבע בתקנות הוראות המסדירות מתן רישיון נהיגה, חידושו, צורתו, תנאיו ותקופת תקפו.



סימן ג´: רשיון להפעלת מונית [תיקון תשנ"ח]


 14. זכאות לקבלת רשיון להפעלת מונית [תיקון: תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ה, תשנ"ח]

זכאי לקבל רשיון להפעלת מונית מי שנתקיימו בו כל אלה

(1) הוא תושב ישראל;

(2) לא הורשע בעבירה שלדעת ועדת המוניות, מפאת חומרתה או נסיבותיה, יש בה כדי למנוע מתן רשיון להפעלת מונית או שחלפה לגבי ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-19812, ואם הוא תאגיד הרשום בישראל - בעלי השליטה בתאגיד או מנהליו לא הורשעו בעבירה כאמור; לענין זה, "שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-19683;

(3) לדעת ועדת המוניות אין בהפעלת מונית על ידו כדי לפגוע בביטחון המדינה; החלטה שלא לאשר לאדם לקבל רשיון בשל האמור בפסקה זו לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל;

(4) שילם אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית לפי סעיף 14ה(א).



 14א. ועדת מוניות [תיקון: תשנ"ח]

(א) שר התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות רשימה של אנשים שניתן למנותם כחברים בועדת מוניות (להלן - רשימת החברים), וימנה שופט שיציע שר המשפטים שיהיה יושב ראש הועדה.

(ב) ועדת המוניות תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש ועדת המוניות, מתוך רשימת החברים; כיושב ראש מותב יכהן יושב ראש ועדת המוניות או מי שהוא מינה לכך מתוך רשימת החברים.

(ג) נבצר מאחד מחברי מותב של ועדת מוניות להשתתף בהמשך הדיון במועד שנקבע, ימנה יושב ראש ועדת המוניות חבר אחר מתוך רשימת החברים, והדיון יימשך במותב החדש מאותו שלב שאליו הגיע הדיון בפני המותב הראשון של הועדה.



 14ב. הסדרים להגשת בקשות [תיקון: תשמ"ו, תשנ"ח]

(א) בקשה לקבלת רשיון להפעלת מונית תוגש למפקח על התעבורה.

(ב) שר התחבורה יקבע דרכים להגשת הבקשה, מועדי הגשתה והמסמכים שיצורפו לאימותה.

(ג) המבקש רשיון להפעלת מונית, ישלם בעד הגשת הבקשה אגרה בסכום שיקבע שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.



 14ג. הוצאת רשיון להפעלת מונית [תיקון: תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ח]

(א) המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשות שהוגשו לו על צירופיהן.

(ב) ועדת המוניות תבדוק את הבקשות ותחליט לגבי קיום התנאים, המנויים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14, במבקשים לקבל רשיון להפעלת מונית.



 14ד. העברת רשיון להפעלת מונית [תיקון: תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ה, תשנ"ח]

(א) מי שקיבל רשיון להפעלת מונית רשאי להעבירו לאדם שמתקיימים בו התנאים המנויים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14 ושקיבל היתר לפי סעיף זה.

(ב) המבקש לקבל היתר יגיש בקשה בכתב למפקח על התעבורה, בדרכים ובצירוף מסמכים לאימותה, כפי שיקבע שר התחבורה.

(ג) המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשה על צירופיה, וועדת המוניות תחליט לגבי כשירותו של המבקש; החליטה ועדת המוניות כי מתקיימים במבקש התנאים האמורים בסעיף 14, יתיר המפקח על התעבורה את העברת הרשיון להפעלת מונית למבקש.



 14ה. אגרות [תיקון: תשמ"ו, תשנ"ח, תשס"א]

(א) (1) בעד מתן רישיון להפעלת מונית, ישלם מקבל הרישיון אגרה בסכום של 185 אלף שקלים חדשים (להלן - אגרה רגילה), ואולם בשנים 2001 עד 2007, מי שהוא בעל רישיון בתוקף בישראל לנהיגה במונית, ונהג במונית כעיסוק עיקרי במשך תקופה של 5 שנים לפחות, שקדמו למועד הגשת הבקשה, ממנה לכל הפחות שנתיים וחצי בישראל, ישלם אגרה בסכום של 110 אלף שקלים חדשים בלבד;לענין זה,

"עיסוק עיקרי" - עבודה בפועל בישראל בנהיגת מונית הרשומה בישראל או עבודה בפועל בחוץ לארץ בנהיגת מונית.

(2) החל בשנת 2000, יהיה שר התחבורה רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו לענין פסקה (1) תקופה הקצרה מ-6 שנים.

(ב) ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה, החל באפריל 1998, יעודכנו סכומי האגרות שבסעיף קטן (א) לפי שיעור עליית המדד הידוע באותו מועד לעומת המדד לחודש נובמבר 1997, ואולם בכל רבעון בשנים 1998 ועד ינואר 2007 יופחת מדי רבעון סכום האגרה הרגילה המעודכן כאמור, בשיעור של %1.25 מסכום האגרה הרגילה הנקוב בסעיף קטן (א) כשהוא מעודכן כאמור; לענין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג) החל בשנת 2000 יהיה שר התחבורה רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להפחית בצו את סכום האגרה הרגילה, אם ראה כי צורכי המשק מצדיקים זאת, ותקופת הפחתת סכומי האגרה הרגילה, כאמור בסעיף קטן (ב), תקוצר בהתאם.

(ד) שר התחבורה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע אגרה בעד מתן היתר להעברת רשיון להפעלת מונית.



 14ו. ערעור על החלטת ועדת המוניות [תיקון: תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ה, תשנ"ח, תש"ס(4)]

(א) על החלטתה של ועדת המוניות בענין מתן רשיון להפעלת מונית או היתר להעברתו, רשאי מבקש הרשיון או ההיתר לערער לפני בית המשפט לענינים מינהליים בירושלים.

(ב) בוטל.

(ג) בוטל.

(ד) בוטל.


 14ז. ערעור על החלטת ועדת המוניות בענין רשיון להפעלת מונית והיתר להעברתו [תיקון: תשמ"ו, תשנ"ח]

בוטל



סימן ד´: רשיון הוראה



 15. בתי ספר לנהיגה

לא יחזיק אדם ולא ינהל בית ספר לנהיגת רכב מנועי, אלא ברשיון מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאים שנקבעו.



 16. מורים לנהיגה [תיקון:תש"ס]

לא יעסוק אדם בהוראת נהיגה, אלא ברשיון מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאים שנקבעו.



סימן ה´: רשיון למיתקן תחבורתי



 16א. מיתקן תחבורתי [תיקון: תש"ס]

(א) לא יחזיק אדם ולא יפעיל מיתקן.חבורתי, אלא אם כן קיבל רשיון מאת המפקח על התעבורה לפי סעיף זה, ובהתאם לתנאיו.

(ב) שר התחבורה יקבע תנאים למתן רשיון למיתקן תחבורתי לרבות לענין תקופת תוקפו, מתוך מגמה להבטיח שירות תקין, סדיר והוגן לנוסעים בתחבורה הציבורית ולמשתמשים אחרים במיתקן.

(ג) המפקח על התעבורה רשאי לבטל רשיון שניתן לפי סעיף זה, או להתלותו, לתקופה שקבע, אם נוכח שהופר תנאי מתנאיו או מטעמים של טובת ציבור המשתמשים.



 16ב. שימוש במיתקן תחבורתי [תיקון: תש"ס]

(א) סבר המפקח על התעבורה כי תפעולו התקין של קו שירות, קיומה של תחרות או טעמים של טובת הציבור מחייבים שימוש במיתקן תחבורתי, רשאי הוא לחייב את מחזיק או מפעיל המיתקן התחבורתי לאפשר שימוש במיתקן בידי כל בעל רשיון קו שירות, וכן לקבוע את אופן השימוש בו ואת היקפו.

(ב) מחזיק או מפעיל מיתקן תחבורתי, שנעשה שימוש במיתקן תחבורתי שלו לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי לדרוש מחיר סביר בשל השימוש;באין הסכמה על המחיר - יקבעו שר התחבורה ושר האוצר את המחיר על בסיס העלות הכוללת של השימוש, בתוספת רווח סביר.



פרק שלישי: פטור



 17. פטורים על פי דין [תיקון:תשמ"א]

(א) פטורים מאגרות רישום ומאגרות רשיון רכב לפי פקודה זו -

(1) אמבולנס של מגן דוד אדום ;

(2) רכב של אחד מאלה או של נציגו או פקידו שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר:

(א) ארגון האומות המאוחדות

(ב) נציגות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח ;

(ג) נציגות של ארגון בינלאומי אחר - בהתאם לצו מאת שר החוץ לפי חוק מעמד ארגונים בינלאומיים, התשמ"א 19804

(3) רכב של נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ או של עובד או פקיד של נציגות כאמור שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, כשאותה מדינה מעניקה לישראל פטורים מקבילים ;

(4) טרקטור שאינו משמש אלא לצרכי חקלאות.

(ב) כל פטור מאגרת רישום או מאגרת רשיון רכב שניתן לא מכוח פקודה זו - בטל.



 18. סמכות לפטור [תיקון: תשנ"א]

שר התחבורה רשאי, בתקנות, לפטור, בנסיבות שנקבעו, בעל רכב מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי סעיף 2 או מאגרת רישום או מאגרת רשיון, כולן או מקצתן, ולהורות על החזרת אגרת רשיון ששולמה, כולה או מקצתה.



 19. פטור באישור ועדת הכספים

שר התחבורה רשאי, בתקנות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור, בתנאים שיקבע -

(1) סוגי אנשים - מאגרת רשיון נהיגה, כולה או מקצתה;

(2) רכב השייך לסוג אנשים או לרשות פלונית או המשמש בתפקידים מסויימים - מאגרת רישום ומאגרת רשיון רכב, כולן או מקצתן.



 20. רכב של צה"ל ושל משטרת ישראל ונהגיהם [תיקון:תשכ"ה(3)]

(א) רכב של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל אינו חייב ברישום או ברשיון רכב לפי פקודה זו, ואולם חייב הוא לשאת סימן זיהוי כפי שהורתה רשות הרישוי.

(ב) חייל או שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם צבא-הגנה לישראל או מטעם משטרת ישראל, אינו חייב ברשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא נוהג רכב של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל, הכל לפי הענין;שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם משטרת ישראל וכן תעודת בוחן תנועה מטעם משטרת ישראל, רואים אותו כאילו היה בעל רשיון נהיגה לפי פקודה זו שעה שהוא בוחן כדין רכב מנועי מכל סוג שהוא.

(ב1) שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם משטרת ישראל, רואים אותו כאילו היה בעל רשיון נהיגה לפי פקודה זו שעה שהוא נוהג רכב שאינו רכב של משטרת ישראל לשם ביצוע הוראות פקודה זו והתקנות, לרבות חוקי עזר שהותקנו לפיה, או לשם מילוי תפקידיו כשוטר לפי חיקוק אחר, אם הנסיבות מחייבות זאת.

(ג) סעיף 15 לא יחול על בית ספר לנהיגה של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל, וסעיף 16 לא יחול על העוסק בהוראת נהיגה בבית ספר כזה.



 21. מתלמד

מי שנוהג רכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות ומלווה מורה או מדריך, או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה ומלווה בוחן שנתמנה על ידי רשות הרישוי אינו זקוק לרשיון נהיגה.



 22. אופניים ותלת-אופן

אופניים ותלת-אופן שבעליהם אינם תושבי שטח עיריה או מועצה מקומית, פטורים מרשיון ומרישום.



פרק רביעי:שפיטה
וסדרי דין



 23. שיפוט לשופט שלום [תיקון: תשנ"ב]

בוטל.



 24. אישום עובד מדינה [תיקון:תשכ"ה(2)]

בוטל.



 25. סמכותו של שופט תעבורה [תיקון: תשכ"ב(2), תשכ"ד, תשכ"ה(3), תש"ם, תשנ"ה]

(א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה:

(1) עבירות תעבורה

(2) עבירות לפי הסעיפים 41,40 ,39 ,17 ,2 ו- 46 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפסקה זו;

(3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-19575 ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב.

(4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), תשכ"ד- .1964

(5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, תשכ"א - 1961 והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב.

(6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 6 שנעברה תוך כדי שימוש ברכב.;

(ב) בטל.

(ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שוטפים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה.

(ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום.



 26. מינוי שופטי תעבורה [תיקון:תשכ"ב(2), תשנ"א, תשנ"ה]

(א) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום לפי סעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות לשופט תעבורה.

(ב) שופט תעבורה יתמנה לתקופה של שנה שניתן להאריכה לתקופה נוספת של שנה, ובתום שנתיים לכהונתו יהיה כשיר להתמנות מינוי של קבע.

(ג) בבית משפט שלום, שיש בו יותר משופט תעבורה אחד, רשאי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, למנות שופט תעבורה, שמונה מינוי של קבע, להיות סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה.

(ד) בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על מינוי שופט תעבורה ועל כהונתו הוראות החוק החלות על מינויו וכהונתו של שופט בית משפט שלום.

(ה) רשם של בית משפט שהחל בדיון ונתמנה שופט תעבורה, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חודשים מיום שנתמנה כאמור.



 27. הודעה בכתב ודו"ח בוחן [תיקון:תש"ם, תשמ"ד, תשנ"א]

(א) בית המשפט הדן בעבירת תעבורה רשאי, לענין העבירה, לקבל כראיה -

(1) הודעה בכתב של שוטר או של מי שהוסמך כדין לערוך הודעה כאמור, או דו"ח בוחן של משטרת ישראל, אם אלה נעשו במילוי תפקידו של עורכם ;

(2) הודעה בכתב של אדם שנכח בשעת ביצוע עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, אם ההודעה נערכה בפני שוטר או בידו ואושרה בחתימת ידו של נותן ההודעה.

(ב) הודעה ודו"ח בוחן לפי סעיף זה יצויינו בהם מועד עריכתם ומועד אירוע העבירה, וחתימת בוחן תאומת בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, הכל לפי טופס שנקבע בתקנות.

(ג) הודעה בכתב ודו"ח בוחן שניתנו לפי סעיף זה - דינם כדין עדות לענין סעיף 237 לחוק העונשין, תשל"ז-19777

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות, כי נותן הודעה או דו"ח בוחן ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך אם בעל דין לא מיוצג בידי עורך דין, יודיע בית המשפט לבעל הדין על זכותו להזמין לחקירה נותן הודעה או דו"ח בוחן ; בית המשפט רשאי להטיל את הוצאות החקירה על המבקש אם נוכח שהבקשה באה לשם קנטור.

(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין המקנה לעובד הציבור חסיון ממסירת עדות, או מכל הוראה בדבר הוכחת עובדה בתעודת עובד הציבור, או מכל דין הפוסל או מסייג קבלתה של תעודה כאמור כראיה.



 27א. צילום רכב-ראיה קבילה [תיקון:תשכ"ו, תשכ"ז, תש"כט, תש"ם]

(א) צילום שנעשה בדרך שנקבעה בתקנות, במצלמה המופעלת באופן אוטומטי בידי שוטר יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי -

(1) מספר הרישום של הרכב המצולם המופיע בלוחית הזיהוי של הרכב שבצילום;

(2) מקום הימצא הרכב בעת הצילום;

(3) הימצאו של הרכב במקום האמור בפסקה (2), או נסיעתו שם, בניגוד לאות "עמוד" או באופן אחר בניגוד להוראות פקודה זו או תקנות שהותקנו לפיה;

(4) זמן הימצא הרכב המצולם במקום האמור בפסקה (2) כפי שצויין בצילום או על גביו, אם צויין, הכל כפי שייקבע בתקנות, ובלבד שהוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין של הסרט שהוכנס למצלמה והוצא ממנה, וכי מרגע שהובא למצלמה עד שהוגש לבית המשפט לא נעשתה בו שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו.

(5) מהירות נסיעתו של הרכב .

(ב) שר המשפטים יקבע בתקנות -

(1) אופן השמירה, האחזקה והטיפול במצלמות ובסרטים;

(2) בדיקתן וקביעת תקינותן של מצלמות;

(3) אופן הגשתם לבית המשפט של צילומים שנעשו כאמור בסעיף זה.

(ג) בוטל.



 27ב. אחריות בעל הרכב [תיקון: תשנ"א, תשנ"ז]

(א) נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן - המחזיק) או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

(ב) הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.

(ג) הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.



 27ג. טכוגרף [תיקון: תשנ"ח(3)]

(א) רישום שנעשה בדיסקה או ברישום ממוחשב בטכוגרף המותקן ברכב כפי שנקבע בתקנות ובדרך שנקבעה בתקנות, והפועל באופן שנקבע בהן, יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי -

(1) שעות העבודה והמנוחה של הנוהג ברכב;

(2) מהירות נסיעתו של הרכב;

(3) מרחק נסיעתו של הרכב; ובלבד שהוכח כי הרישום בדיסקה או ברישום הממוחשב שהוגש לבית המשפט הוא הרישום שנעשה על ידי הטכוגרף בעת ביצוע העבירה, וכי מרגע שהדיסקה או הרישום הממוחשב הוצא מהטכוגרף עד שהוגש לבית המשפט לא נעשתה בהם שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מהפרטים שנרשמו בעת שהיו מותקנים בטכוגרף.

(ב) שר המשפטים יקבע את אופן ההחזקה, השמירה והטיפול ברישום הממוחשב או בדיסקות שנרשמו על ידי הטכוגרף ואת אופן הגשתם לבית המשפט.

(ג) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.




פרק
חמישי:מעצר וברירת קנס



 28. סמכות לעצור בלי צו

כל שוטר רשאי לתפוס, בלי צו מעצר, נהג של רכב העובר לעיניו עבירה לפי סעיפים 62,ו-63 אם אינו מגיד את שמו ומענו או אינו מציג את רשיונו, כנדרש לכך, או אם אין על הרכב סימן הזיהוי שנקבע.



 29. ברירת קנס בנסיבות מחמירות [תיקון: תשכ"ב(2), תש"ם]

(א) היה לשוטר יסוד להניח כי אדם עבר עבירת קנס בנסיבות מחמירות, יודיע לו כי יוגש נגדו אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965 .

(ב) "נסיבות מחמירות", לענין סעיף זה - כפי שנקבעו בהוראות מאת ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל בהסכמת שר המשפטים ושר התחבורה ופורסמו ברשומות, בעתון בוקר ובעתון ערב.



 30. שיעור הקנס [תיקון:תשכ"ה(3), תש"ם, תשנ"ג, תשנ"ו, ק"ת תשנ"ו, תשס"ג]

שר התחבורה יקבע בצו את שיעור הקנס לכל עבירת קנס ולכל עבירת קנס חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם, ובלבד ששיעור הקנס לא יעלה על 2,600 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 3,900 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת.



 31. דינו של משלם קנס [תיקון:תשל"ה]

בוטל.



 32. דינו של מי שאינו משלם את הקנס [תיקון:תשל"ה]

בוטל.



 33. פקודת העבריינים הצעירים לא תחול [תיקון:תשל"ה]

בוטל.



 34. סמכויות שוטף בעבירות באופניים

שר התחבורה רשאי לקבוע בתקנות, לגבי עבירה פלונית הנוגעת לאופניים ורוכביהם, אמצעים אשר שוטר, שעבירה כאמור נעברה לעיניו, רשאי לנקוט בהם בו-במקום למניעת המשך העבירה.



פרק שישי:פסילת רשיון ואיסור שימוש ברכב [תיקון:תשמ"ז]



 35. סמכות בית המשפט לפסול רשיון נהיגה [תיקון:תש"ם, תשמ"א, תשנ"א, תשנ"ח(3)]

הורשע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, רשאי בית המשפט שהרשיעו, או שנתן, גם אם לא הרשיעו, צו שירות לפי סימן ד´1 לפרק ו´ לחוק העונשין, התשל"ז-1977 8 (להלן - צו שירות), או צו מבחן לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 9 (להלן - צו מבחן), נוסף על כל עונש אחר במקומו, לפסול אותו מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, לצמיתות או לתקופה מסוימת או עד שיתמלאו התנאים שקבע בית המשפט ולחייבו לקבל הדרכה בנהיגה נכונה כפי שקבע שר התחבורה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין סעיף זה, רואים צו שירות או צו מבחן כעונש אחר אף אם ניתן ללא הרשעה.



 36. פסילה על תנאי [תיקון:תשכ"ה(3), תשל"א, תש"ם, תשמ"א, תשנ"ה]

(א) בית המשפט רשאי, באין הוראה אחרת בפקודה זו, לפסול נאשם פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, ורשאי בית המשפט לקבוע שמקצתה של תקופת הפסילה תהיה על תנאי.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם נקבעה בחיקוק לגבי עבירה שעליה הורשע הנאשם פסילה לתקופת מינימום מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה (להלן בסעיף זה - תקופת מינימום), ייפסל בפועל ולא יורה בית המשפט כי הפסילה לתקופת המינימום, כולה או מקצתה, תהיה על תנאי, אולם אם הורשה בית המשפט בחיקוק להורות על פסילה לתקופה קצרה מתקופת המינימום רשאי הוא להורות כי התקופה שקבע או מקצתה תהיה על תנאי.

(ג) מי שנפסל על תנאי ייפסל בפועל אם תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו, ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים, עבר אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה או עבירה אחרת שקבע בית המשפט בגזר הדין, והורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה ; התקופה האמורה תתחיל מיום גזר הדין, ואם נושא הנאשם אותו זמן עונש מאסר - מיום שחרורו מן המאסר, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

(ד) אוזכרה בקביעת העבירות לפי סעיף קטן (ג) הוראת חיקוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.

(ה) מי שנפסל על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת כאמור, יצווה בית המשפט על הפעלת הפסילה על תנאי, ורשאי בית המשפט להורות בצו שהפעלת הפסילה על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת;הצו יינתן מאת בית המשפט שהרשיע את הנאשם בשל העבירה הנוספת והוא יכול להינתן מאת כל בית משפט המוסמך לדון באותה עבירה.

(ו) בית משפט שהרשיע נאשם בעבירה נוספת, במקום לצוות על הפעלת הפסילה על תנאי, רשאי, מטעמים שיירשמו, לצוות על הארכת תקופת הפסילה על תנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את הפסילה על תנאי.

(ז) בית המשפט לא יאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ו), אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.

(ח) האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה;חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי המחודשת מיום מתן פסק הדין,והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.



 36א. "פסילה לכל דרגות הרשיון [תיקון: תשכ"ו]

הטיל בית המשפט פסילה או פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, יטיל את הפסילה כאמור לגבי נהיגה ברכב מכל סוג שהוא;

אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפרש בפסק הדין, להורות כי הפסילה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסויים, או לגבי סוג מסויים של רכב.



 36ב. הנוהג ברכב ללא רשות בעלו [תיקון: תשל"א,תש"ם]

(א) הנוהג ברכב ללא רשות של בעלו או של המחזיק כדין ברכב, ובלי שהנוהג הוא בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל בפועל מהחזיק או מקבל רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק דינו את הנימוקים להחלטתו;האמור בסעיף קטן זה בדבר אדם שאינו בעל רשיון נהיגה לא יחול על מי שתוקף רשיונו פקע תוך שנה אחת לפני ביצוע העבירה מחמת אי-תשלום אגרת הרשיון.

(ב) היה הנוהג כאמור בסעיף קטן (א) בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מששה חדשים, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה בפועל לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק דינו את הנימוקים להחלטתו.

(ג) בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו - מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה - מאסר חמש שנים עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ובנוסף לכך פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.



 37. פסילת מינימום שני חדשים [תיקון:תשמ"א, תשנ"ה]

הורשע אדם על עבירה מן המפורטות בתוספת השניה, ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות האמורות או על אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה, דינו, בנוסף לכל עונש אחר, פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משני חדשים. אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.



 38. פסילת מינימום שלושה חודשים [תיקון: תשנ"ה]

הורשע אדם -

(1) על עבירה מן המפורטות בתוספת הראשונה;

(2) על עבירה מן המפורטות בתוספת השניה, שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש;

(3) על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש.

דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלושה חדשים. אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.



 39. פסילת מינימום שנה אחת

על אף האמור בסעיף 38, אם הורשע אדם על עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה שגרמה לתאונת דרכים ובה נחבל אדם חבלה של ממש, ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע כאמור, דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנה אחת;אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.



 39א. פסילת מינימום בשל נהיגה בשכרות [תיקון: תשנ"ה]

הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 3)62), דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה -פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים;אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.



 40. פסילת מינימום שלוש שנים [תיקון:תשכ"ה(3)]

הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 64 או לפי סעיף 64א , דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים;אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.



 41. שינויים בתוספת [תיקון:תשכ"ב, תשכ"ה(3), תשל"א]

שר התחבורה רשאי, בתקנות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספות לפקודה, כולן או מקצתן, להוסיף עליהן ולגרוע מהן.



 41א. סייגים לגבי רשיון נהיגה צבאי.[תיקון: תשל"א]

(א) נפסל אדם על ידי בית משפט מקבל או מהחזיק ברשיון נהיגה על פי סעיף 35 לא תחול הפסילה על רשיון נהיגה צבאי אלא אם החליט בית המשפט לפסול אותו אדם מהחזיק גם ברשיון הצבאי; אולם הפסילה תחול על הרשיון הצבאי אף בלי שבית המשפט החליט כאמור במקרים אלה:

(1) אם הורשע האדם בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם;

(2) אם הורשע האדם על עבירה לפי סעיף 64א.

(ב) החליט בית משפט לפסול אדם מהחזיק ברשיון נהיגה צבאי כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו על פסילה כאמור הוראות פקודה זו המחייבות פסילה לתקופת מינימום אלא אם הורשע הנאשם באחת מהעבירות המפורטות בפסקה (1) או (2) לסעיף קטן (א)."



 42. פסילה וחישוב תקופתה [תיקון: תשכ"א(3), תשנ"א]

(א) פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

(ב) הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמת ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת.

(ג) בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין -

(1) התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה;

(2) תקופה שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור.



 43. המסתייע ברכבו לעוון או לפשע

בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב שהורשע על עוון או על פשע שביצועם נתאפשר או הוקל עקב נהיגתו ברכב או עקב השימוש ברכב שיש לו רשיון עליו, בית המשפט שהרשיעו, רשאי - בנוסף על כל עונש אחר - לפסול אותו מהחזיק רשיון כאמור, לצמיתות או לתקופה מסויימת.



 44. המסתייע ברכבו לביצוע עבירת מין [תיקון: תשנ"ו]

הורשע בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב על עבירה לפי סימן ה´ לפרק י´ לחוק העונשין, התשל"ז - 197710, שביצועה נתאפשר או הוקל על ידי נהיגתו ברכב או על ידי השימוש ברכב שיש עליו לו רשיון, דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מהחזיק רשיון כאמור לתקופה שלא תפחת משלוש שנים;אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.



 44א. פסילה מהחזיק רשיון רכב [תיקון:תשכ"ה(3)]

(א) הורשע אדם על עבירה לפי תקנה שהותקנה על פי פקודה זו האוסרת הסעת נוסעים בשכר ברכב פרטי או ברכב מסחרי, או השכרת רכב פרטי או רכב מסחרי לשם הסעה כאמור, או מתן הרשאה להסעה כאמור ברכב פרטי או ברכב מסחרי (להלן - עבירת הסעה), רשאי בית המשפט - בנוסף לכל עונש אחר - לפסול את בעל הרשיון לרכב שבו בוצעה עבירת ההסעה מהחזיק ברשיון לסוג מסויים של רכב או לרכב מסויים, לצמיתות או לתקופה מסויימת.

(ב) הורשע בעל רכב על עבירת הסעה ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע בה, דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מהחזיק ברשיון לכל רכב או לסוג מסויים של רכב לתקופה שלא תפחת משנים עשר חדשים, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה כאמור לתקופה קצרה יותר.



 45. פסילה נאשם בעוון או בפשע מהחזיק ברשיון

(א) הוגשו הודעת אישום או כתב אישום נגד בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב על עוון או פשע, שביצועם נתאפשר או הוקל על ידי נהיגתו ברכב או על ידי השימוש ברכבו, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפסול את בעל הרשיון מהחזיק בו, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, או בא כוחו או שוטר, אם היה משוכנע כי המשך הנהיגה על ידי הנאשם האמור או המשך השימוש ברכבו יש בהם משום סכנה לציבור, ואם אין הנאשם פסול לפי סעיף 46.

(ב) פסילה כאמור תהיה ל-30 יום;אולם בית המשפט המוסמך לדון בעבירה רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור המשפט או עד למתן החלטה לפי סעיף 43.

(ג) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לעיון חוזר בהתאם להוראות סעיף 49.



 46. פסילה עד גמר הדין [תיקון:תשכ"ה(3)]

היה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, או קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח, משוכנע שיש יסוד מספיק להאשים בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב בעבירה שסעיפים 35עד 42 או 43 ו-44א חלים עליה, והגיש לבית המשפט המוסמך לדון באותה עבירה בקשה לפסול את בעל הרשיון מהחזיק בו - רשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון עד לגמר בירור דינו, או עד שתבוטל הפסילה לפי הסעיפים 50-48.



 46א. דחיית הפסילה [תיקון:תש"ם]

(א) בית משפט שפסל נאשם מהחזיק ברשיון נהיגה רשאי, מנימוקים שיפרש, לדחות את הפסילה למועד שיקבע.

(ב) בעל דין יהיה רשאי לערער תוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו החלטת בית המשפט בענין דחיית ביצועה של פסילה כאמור, ובית משפט שלערעור רשאי לאשר את ההחלטה או לבטלה ולתת במקומה החלטה אחרת.



 47. פסילה על-ידי קצין משטרה [תיקון:תשל"א, תש"ם, תשמ"ד, תשנ"ז]

(א) בסעיף זה, "קצין משטרה" - קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה.

(ב) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הנהיגה שלו.

(ג) (1) נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), יתן לנהג אישור על נטילת הרשיון וזימון להופיע´ בתוך שלושה ימים במועד שיקבע, בפני קצין משטרה, לצורך החלטה בדבר פסילת רשיון הנהיגה שלו;אישור שניתן כאמור יראו אותו כרשיון הנהיגה שניטל וזאת עד למועד שנקבע לזימון הנהג בפני קצין המשטרה.

(2) בזימון האמור בפסקה (1) יובהרו תוכנן של הוראות סעיפים קטנים (ו) ו-(ז), וכן יפורטו בו מקום ומספר טלפון לקבלת תוכן החלטתו של קצין המשטרה.

(ד) לא נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא לתת לנהג זימון כאמור בסעיף קטן (ג).

(ה) היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי הענין:

(1) בעבירהשגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם - יפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 90 ימים;

(2) בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש - רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 ימים;

(3) בעבירה מן המפורטות בתוספת הרביעית - רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 30 ימים.

(ו) לא הופיע הנהג בפני קצין המשטרה במועד שזומן אליו כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי קצין המשטרה לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לפי סעיף קטן (ה) גם בהעדרו, ומאותו מועד יראו את הנהג כמי שהודע לו שנפסל מהחזיק רשיון נהיגה ויחולו עליו הוראות סעיף 67.

(ז) פסילה שהטיל קצין משטרה על הנהג מהחזיק רשיון נהיגה תחל ממתן ההחלטה.

(ח) בחישוב תקופת הפסילה לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה.

(ט) בית המשפט המוסמך לדון בעבירה, שבשלה נפסל הרשיון לפי סעיף קטן (ה), רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור הדין או לבטל אותה, בתנאים או ללא תנאים.

(י) על אף האמור בסעיף קטן (ה)(2) ו(3), רשאית רשות הרישוי מטעם צבא הגנה לישראל ליתן לאדם שנפסל כאמור באותו סעיף קטן רשיון נהיגה צבאי שעה שהוא משמש בתפקיד צבאי בלבד, אם הרשות משוכנעת כי הדבר דרוש לצורך צבאי דחוף ומוגדר;הוראת סעיף קטן זה לא תחול במקרה של תאונה בנסיבות האמורות בסעיף 64א.

(יא) קצין משטרה כאמור יחזיר רשיון נהיגה למי שנפסל מהחזיק בו לפי סעיף זה, אם שוכנע כי לא יוגש כתב אישום נגד בעל הרשיון.



 48. ביטול פסילה

מי נפסל בצו של קצין משטרה כאמור בסעיף 47, רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה;ובית המשפט, לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר, רשאי לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאי, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור.



 49. עיון חוזר וערר [תיקון:תש"ם,תשמ"א]

החלטת בית המשפט לפי הסעיפים 48,47 ,46 או 50 (ב) ניתנת לעיון חוזר ולערר בדרך הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965, לענין צו שניתן בבקשה לשחרור בערובה כאילו היתה צו כאמור שופט המעיין בבקשה כאמור רשאי לקיים את ההחלטה הקודמת, לשנותה או לבטלה, או לתת במקומה החלטה אחרת אשר בית המשפט האמור היה מוסמך לתיתה, או להחזיר את הענין אל בית המשפט האמור, למתן החלטה אחרת על ידיו.



 50. בטילת הפסילה

(א) עברו שלושה חדשים מיום שנפסל בעל רשיון לפי הסעיפים 46 או 47 ולא הוגש לבית המשפט אישום נגד בעל הרשיון על המעשה או על המחדל שבגללם נפסל - תבוטל הפסילה.

(ב) עברו ששה חדשים מיום שנפסל בעל רשיון לפי הסעיפים 46או 47 ולא ניתן פסק דין לגבי המעשה או המחדל שבגללם נפסל - בטלה הפסילה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.



 51. פסילה מטעמי כושר

רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, לפסול אדם מהחזיק ברשיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסויימת, או עד למילוי תנאים שייקבעו בהחלטה, אם היא משוכנעת שבעל הרשיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי.



 52. התליית רשיון מטעמי בטיחות [תיקון:תשכ"ה(3)]

(א) היתה רשות הרישוי סבורה כי בדרך נהיגתו של אדם יש משום סכנה לבטיחות התנועה רשאית היא לצוות על התליית רשיון הנהיגה שלו עד שיעבור בחינות ובדיקות רפואיות שתקבע ויימצא מתאים לנהוג רכב, ובלבד שהרשות תזמינו לבחינות ולבדיקות רפואיות ששה שבועות מיום שהחליטה על התליית רשיונו.

(ב) בעל רשיון שהוחלט עליו לפי סעיף זה רשאי, כתום שלושה חדשים מיום החלטת הרשות על התליית רשיונו, לערער תוך עשרה ימים על המשכת ההתלייה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור מגוריו הוא יושב ובית המשפט רשאי לאשר את המשכת ההתלייה, עד לגמר הבחינות והבדיקות הרפואיות, לתקופה מסויימת או עד למילוי תנאים שיקבע, או לשנות את ההחלטה או לבטלה.



 52א. מבחן חוזר [תיקון: תשנ"ח(3)]

(א) היה לרשות הרישוי יסוד סביר להניח, כי יש ראיות לכאורה, שקיבל אדם רשיון נהיגה שלא בדין, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להזמינו למבחן נהיגה חוזר, ובלבד שטרם חלפו 18 חודשים מיום שקיבל רשיון נהיגה.

(ב) נכשל בעל רשיון נהיגה כאמור בסעיף קטן (א), במבחן הנהיגה החוזר או שלא התייצב למבחן החוזר, רשאית רשות הרישוי לשלול את רשיון הנהיגה שלו עד שיעמוד בהצלחה במבחן נהיגה.

 53. התניית תנאים מטעמי כושר

רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, להתנות תנאים ברשיון נהיגה, אם היא סבורה שיש צורך בהם מחמת כושר נהיגה לקוי של בעל הרשיון.



 54. חיוב בהדרכה

רשות הרישוי רשאית, בהוראה בכתב, לחייב בעל רשיון נהיגה לקבל מטעמה הדרכה בנהיגה.



 55. זכות ערעור על החלטה לפי הסעיפים 54-51 [תיקון: תשנ"א]

(א) בעל רשיון שהוחלט עליו לפי הסעיפים 54-51רשאי, תוך 10 ימים מיום שהודיעו לו על ההחלטה, לערער לפני בית המשפט המחוזי שבאזור מגוריו הוא יושב, ובית המשפט רשאי לאשר את ההחלטה, לשנותה או לבטלה.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) ערעור על החלטה של רשות הרישוי לפי סעיף 51, שניתנה מטעמים של כשירות רפואית לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית כאמור בסעיף 55א(ב), יהיה בשאלות משפטיות בלבד.

(ב) הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה, אולם אם לא ניתן פסק דין בערעור תוך 90 יום מיום ההחלטה ולא הורה בי המשפט הוראה אחרת, יופסק ביצועה עד שיינתן פסק הדין בערעור.

(ג) אין ערעור על צו או על פסק דין של בית משפט מחוזי שניתן לפי סעיף זה.

(ד) שר המשפטים יקבע את סדרי הדין בערעור על פי סעיף זה.



 55א. ערר וערעור לענין אישור רפואי לנהיגה [תיקון:תשמ"א]

(א) רשות הרישוי תמנה בהודעה ברשומות רופאים מוסמכים לענין מתן אישור רפואי לנהיגה.

(ב) מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך רשאי לערור, תוך זמן שייקבע בתקנות, לפני ועדת ערר רפואית של שלושה רופאים מתוך רשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.

(ג) המותב והיושב ראש של כל ועדת ערר רפואית ייקבעו בדרך שתיקבע בתקנות.

(ד) לא יוגש ערעור לפי סעיף 55 על החלטת רשות הרישוי לפי סעיף 51 שניתנה מטעמים של כשירות רפואית אלא לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית בערר על החלטת הרופא המוסמך, ולענין זה יימנה הזמן להגשת הערעור מיום שהודיעו לבעל הרשיון את ההחלטה של ועדת הערר הרפואית.



 56. סמכות הרשות לפסול נהגים מסוכנים

היתה רשות הרישוי משוכנעת, על פי ראיון שהובאו לפניה, כי בדרך נהיגתו של בעל רשיון נהיגה יש משום סכנה לעוברי דרך, או שבעל רשיון הנהיגה או פרוע או מופרע, רשאית היא, בהחלטה מנומקת ולאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לפניה, לפסלו מהחזיק ברשיון נהיגה.



 57. ביטול הפסילה, פקיעתה ואישורה [תיקון:תשכ"ב(2)]

(א) בעל רשיון נהיגה שנפסל מהחזיק בו כאמור בסעיף 56, רשאי לבקש משופט תעבורה ביטול הפסילה.

(ב) פסילה לפי סעיף 56 תפקע כתום 30 יום מיום החלטת הפסילה, אם לא הוגשה לשופט תעבורה בקשה לאישורה לפני תום מועד זה או אם לא בוטלה על ידי השופט לפני כן.

(ג) שופט תעבורה רשאי לאשר את הפסילה, לצמיתות, לתקופה מסויימת או עד למילוי תנאים שיקבע, לשנותה או לבטלה.



 57א. איסור מנהלי על שימוש ברכב [תיקון: תשמ"ז, תשס"ג(3)]

(א) (1) מצא שוטר, לאחר שקילתו של רכב מסחרי, כי הוביל אדם מטען ברכב כאשר משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולה על המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב, רשאי הוא למסור לנהג הודעה האוסרת את השימוש ברכב (להלן -הודעת איסור שימוש) לתקופה של 30 ימים וליטול את רשיון הרכב.

(2) היה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בחלק א´ לתוספת השביעית, רשאי הוא לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הרכב, והוראות סעיף 47(ג), (ד) ו-(ו) יחולו, בשינויים המחויבים; היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים וליטול את רישיון הרכב;

(3) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי עבירות קנס.

(ב) בהודעת איסור שימוש יצוינו:

(1) המקום שבו יש לפרוק את המטען שהובל ברכב או שבו יש להוריד נוסעים המוסעים ברכב, לפי הענין, לרבות הוראות בדבר פריקת המטען העודף, אם פריקתו במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין והוראות בדבר הורדת נוסעים שמוסעים שלא כדין אם הורדתם במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין; לענין זה, "מטען עודף" - מטען שמשקלו כמשקל ההפרש שבין המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב לבין משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו;

(2) המקום שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, שייקבע בהתחשב בהצעתו של הנהג, ובלבד שאין בהעמדת הרכב במקום המוצע כדי להפריע לתנועה או לבטיחות הציבור;

(3) המועד האחרון לביצוע הפעולות האמורות בפסקאות (1) ו(2).

(ג) לא ישתמש אדם ברכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות האמורות בסעיף קטן (ב), במקומות ובמועדים שצוינו בהודעה, ולא יעבירו מהמקום שנקבע להעמדת הרכב אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה.

(ד) (1) המשטרה תעביר רשיון רכב שניטל והעתק מהודעת איסור השימוש לרשות הרישוי;העתק מהודעת איסור השימוש יישלח גם לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת איסור השימוש;

(2) לא נטל שוטר את רשיון הרכב, ימסור בעל הרכב את רשיון הרכב לרשות שנקבעה בתקנות, במועד שנקבע בתקנות, לאחר שהובא לידיעתו דבר מתן הודעת איסור השימוש.

(ה) קצין משטרה יבטל את הודעת איסור השימוש ויודיע על כך מיד לרשות הרישוי, בכל אחד מאלה:

(1) בעל הרכב הוכיח כי הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2) הוא שוכנע כי לא יוגש כתב אישום בשל הובלת המטען כאמור בסעיף קטן (א)(1) בשל העבירה באמור בסעיף קטן (א).

(ו) נמחק כתב האישום, בטלה הודעת איסור השימוש, והתובע יודיע על כך מיד לרשות הרישוי.



 57ב. פניה לבית המשפט [תיקון: תשמ"ז, תשס"ג(3)]

(א) בעל הרבב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף 57א וכן הנהג שקיבל את ההודעה, רשאים לבקש מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה, לבטל את הודעת איסור השימוש;בית המשפט יחליט בבקשה לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר.

(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

(1) הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2) מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

(ג) בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת.



 57ג. איסור שיפוטי על שימוש ברכב [תיקון: תשמ"ז]

(א) הורשע אדם בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת השביעית, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, להורות בצו על איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה (להלן - צו איסור שימוש) לתקופה של עד 60 ימים, ובלבד שהעבירה אינה עבירת קנס;בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את המקום שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השימוש.

(ב) בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש ברכב לפני שניתנה לבעל הרכב הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין איסור השימוש.

(ג) בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש ברכב אם הוכיח בעליו אחד מאלה:

(1) הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2) מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו, והוא עשה כל שביכולתו כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור בסעיף קטן (א).

(ד) (1) ניתן צו איסור שימוש ברכב לפי סעיף זה, ימציא בעל הרכב את רשיון הרכב לרשות שנקבעה בתקנות, תוך התקופה שנקבעה בהן;

(2) איסור השימוש יחל במועד מתן הצו, אם לא קבע בית המשפט מועד אחר, ואולם בחישוב התקופה הנקובה בצו איסור השימוש לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת רשיון הרכב כאמור בפסקה (1).

(ה) ביקש בעל הרכב לשנות את מקום העמדתו של הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, לא יעשה כן אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה.

(ו) לא ניתנה לבעל הרכב הזדמנות להשמיע את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא לפנות לבית המשפט, בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו.



 57ד. הוצאות בשל העמדת רכב [תיקון: תשמ"ז]

הוצאות בשל העמדת רכב בתקופת איסור שימוש לפי סעיפים 57א עד 57ג, ישולמו על ידי בעל הרכב, וניתן לעכב את הרכב עד שישולמו; בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה, רשאי, לפי בקשה שתוגש לו, להורות כל הוראה שתיראה לו בענינים האמורים בסעיף זה, ובלבד שנתן הזדמנות למי שעלול להיפגע מהחלטתו להשמיע את טענותיו.



 57ה. ערעור [תיקון: תשמ"ז]

על החלטת בית המשפט לפי סעיפים 57בעד 57ד ניתן לערער לבית המשפט המחוזי שידון בערעור בדן יחיד.



 57ו. איסור שימוש ברכב - ביצוע ופיקוח [תיקון: תשמ"ז, תשס"ג(3)]

(א) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר התחבורה, רשאי לקבוע דרכים לביצוע הודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש לפי הוראות סעיפים 57א עד 57ג, לרבות גרירת הרכב, אחסנתו או נעילת גלגליו כאמור בסעיף 70א.

(ב) לצורך פיקוח על ביצוע הודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, שניתנו לפי הוראות סעיפים 57אעד 57ג, תהיה לשוטר סמכות כניסה לכל מקום שבו אמור הרכב להימצא או שיש לו יסוד סביר להניח שהרכב נמצא בו.



 57ז. החזרת רשיון הרכב [תיקון: תשמ"ז]

רשיון הרכב יוחזר לבעל הרכב בתום תקופת איסור השימוש, או לאחר ביטול איסור השימוש, או אם זוכה הנאשם מעבירה שבשלה ניתנו הודעת איסור השימוש או צו איסור השימוש, כפי שייקבע בתקנות.



 58. סדרי דין [תיקון:תשכ"ב(2)]

שר המשפטים יקבע את סדרי הדין בדיון לפני שופט התעבורה בבקשות לפי סעיף 57.



 59. הפסקת הפסילה

לא ניתנה החלטת שופט התעבורה תוך 60 יום מיום החלטת רשות הרישוי על הפסילה ולא הורה השופט הוראה אחרת תופסק הפסילה עד שתינתן החלטת השופט.



 60. ערעור לפני בית המשפט המחוזי

החלטת שופט התעבורה לפי סעיף 57 נתונה לערעור לפני בית המשפט המחוזי תוך 10 ימים מיום שהודעה לבעל רשיון הנהיגה, והוראות סעיף 55 יחולו על הערעור, בשינויים המחוייבים לפני הענין.



 61. חובה להמציא רשיון נהיגה [תיקון:תשמ"א]

(א) הורשע בעל רשיון נהיגה על עבירת תעבורה או על עבירה לפי דין אחר הנובעת מנהיגת רכב, או שהוא נפסל מהחזיק רשיון או שהותנו בו תנאים לפי פקודה זו, חייב הוא להמציא את הרשיון לרשות הנקובה בתקנות תוך התקופה שנקבעה בהן;

(ב) הנוהל בדבר רישום וטיפול ברשיון כאמור בסעיף קטן(א) ייקבע בתקנות .

(ג) האמור בסעיף זה יחול גם על בעל רשיון רכב שנפסל מהחזיק בו ועל רשיון כזה.



פרק שביעי:עבירות ועונשין



 62. עבירות [תיקון: תשכ"ה(3), תש"ם, תשנ"ג,ק"ת תשנ"ו, תשנ"ו, תשנ"ח(3), תש"ס(3)]

העובר אחת העבירות האלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט-קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977:

(1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו;

(2) נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן מהירות המקסימלית שנקבעה;

(3) הוא שיכור בהיותו נוהג של רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי.

(4) בהיותו נוהג של רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד את שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים;

(5) בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נוהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב - עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה.

(6) בהיותו נוהג של רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר;

(7) בהיותו נוהג של רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, משנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב;

(8) מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים;

(9) מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם.

(10) משנה שלא כדין רישום של טכוגרף.



 62א. מאסר בפועל [תיקון:תשל"א]

נקבעה בפקודה זו לגבי העבירה שעליה הורשע הנאשם מאסר לתקופת מינימום, ובית המשפט החליט שלא להטיל מאסר בפועל, יפרש בפסק הדין את הנימוקים להחלטתו זאת.



 62ב. עבודה בבית חולים [תיקון: תשנ"ה]

בית משפט שהרשיע אדם בעבירת תעבודה, או שמצא שהוא ביצע עבירה כאמור ולא הרשיעו, רשאי לחייבו בצו שירות לבצע שירות לציבור, שיהיה, ככל האפשר, בבית חולים שבו מאושפזים פצועי תאונות דרכים; לענין זה, "שירות לציבור" ו"צו שירות" - כמשמעותם בסימן ד1 לפרק ו´ לחוק העונשין, התשל"ז-197711



 63. הדין כשיש עבירות קודמות [תיקון:תשכ"ב, תש"ם]

העובר עבירה לפי פסקאות (4) ,(3) ,(2) או (7) לסעיף 62 או לפי סעיף 10 - למעט נהיגת רכב על ידי אדם שרשיון הנהיגה שלו פקע, או עבירה על תקנה מהתקנות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות המפורטות בתוספות בסעיף זה, דינו - מאסר שלוש שנים אך לא פחות מחודש ימים, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות ;אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שנסיבות העבירה מחייבות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום מטעמים שיפרש בפסק הדין.



 64. גרימת מוות בנהיגה רשלנית [תיקון:תש"ם, תשנ"ו]

העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 תוך כדי שימוש ברכב דינו -

מאסר שלוש שנים ולא פחות משלושה חדשים, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות;אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.



 64א. הפקרה אחרי פגיעה [תיקון:תשכ"ה(3), תשל"א, תש"ם]

(א) נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, דינו - מאסר שבע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר-על-תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.

(ב) נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שבנסיבות המקרה היה עליו לדעת, כי בתאונה נפגע אדם, ולא הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה, לרבות הסעתו לטיפול רפואי, דינו - מאסר תשע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר-על-תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.



 64ב. בדיקת שכרות [תיקון: תש"ם, תשנ"א, תשנ"ח(2)]

(א) בסעיף 62 (3) ובסעיף זה, "שיכור" - מי שנתון תחת השפעתו של משקה או סם משכרים או מסוכנים.

(ב) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב שהיה מעורב בתאונת דרכים או מנוהג רכב שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, להיבדק במועדים ובמקומות שיורה, ומי שנדרש כך חייב להיבדק כאמור.

(ב1) נפטר אדם עקב תאונת דרכים, והיה לשוטר חשד סביר כי הוא היה שיכור, רשאי רופא, שאליו הובא הנפטר, ליטול ממנו דגימת דם לקביעת אחוז האלכוהול או הסם שבדמו, אם ביקש זאת השוטר;בסעיף קטן זה, "שוטר" - כפי שקבע שר התחבורה.

(ג) שר התחבורה ושר הבריאות רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בעניינים אלה:

(1) אחוז האלכוהול או הסם שבהשפעתו אסורה נהיגת רכב;

(2) שיטות לבדיקת האלכוהול או הסם בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ב1) ;

(3) אופן הבדיקות, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה.

(ד) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף 62 (3) רשאי לקבל כראיה תעודה שניתנה לפי סעיף קטן (ג) (3).



 65. עצירת רכב לפני מסילת ברזל [תיקון:תש"ם]

(א) נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל ואינו עוצר רכבו לפני המסילה באחת הנסיבות המפורטות להלן, או שהוא ממשיך בנסיעתו לאחר שעצר, כל עוד קיימות הנסיבות האמורות, דינו - מאסר שלוש שנים ולא פחות מחודש, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות, ואלה הנסיבות:

(1) ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת - בדגל, בעדשה אדומה מהבהבת או בדרך אחרת;

(2) המחסום שלפני המסילה חוסם את הדרך או חלק ממנה או נע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה;

(3) רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.



 66. קבלת רשיון כהעלמת הפסילה או התנאים [תיקון:תש"ם]

מי שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה או שהותנו תנאים ברשיונו לפי פקודה זו, וכל עוד הפסילה או התנאים בתקפם הוא מגיש בקשה לקבלת רשיון או לחידושו או מקבל רשיון, ואינו מודיע על הפסילה או על התנאים לרשות הרישוי, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות או שני הענשים כאחד;וכל רשיון שקיבל או שחודש כאמור - בטל.



 67. נהיגה בזמן הפסילה או בניגוד לתנאים [תיקון:תש"ם,תשמ"ז]

מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להתשמש בו או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד.



 68. העונש לעבירה על התקנות

העובר על תקנה שהותקנה לפי פקודה זו, דינו כאמור בסעיפים 62, ו-63 או עונש קטן מזה שנקבע לה בתקנות.



 69. אחריות פלילית ואזרחית שמורה

שום דבר האמור בפקודה זו לא יגרע מכל אחריות פלילית או אזרחית של נהג או של בעל רכב מכוח כל דין בר-תוקף אותה שעה, ובלבד שלא ייענש אדם פעמיים על אותה עבירה.



 69א. ניקוד בעבירות תעבורה [תיקון:תש"ם, תשס"ג(2)]

(א) שר התחבורה, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה (להלן - שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע.

(ב) שר התחבורה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם - בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה.

(ג) אמצעי תיקון לפי סעיף קטן (ב) יהיו בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה.

-------------------

(ד) נמסרה לאדם הודעת תשלום קנס בשל עבירת תעבורה, יצוין בטופס ההודעה מספר הנקודות שיירשמו לחובתו של אותו אדם אם יורשע בעבירה; השר לביטחון הפנים, לאחר התייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים אחרות או נוספות למתן מידע בדבר מספר הנקודות שבהן יחויב אדם בשל הרשעתו בעבירת תעבורה.


 69ב. [תיקון: תשנ"א]

בוטל.



 69ג. סייג לתשלום קנס שהוטל על הזולת [תיקון: תשנ"א]

הוראות סעיף 252א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לא יחולו על תאגיד בו על מעביד בשל תשלום קנס על עבירת תעבורה, אלא אם כן היא עבירה לפי סעיפים 64עד 67 או שהיא עבירה הנכללת בתוספת הראשונה או בתוספת השניה.



פרק שמיני:תקנות
וחוקי עזר



 70. תקנות כלליות [תיקון: תשכ"ה(3), תשכ"ט(2), תשל"א, תשל"ו(2), תש"ם, תשמ"א, תשמ"ה, תשנ"א, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ח(3)]

שר התחבורה רשאי להתקין בענינים אלה:

(1) הסדר התעבורה וקביעת כללים לשימוש בדרכים בשביל כלי רכב, הולכי רגל ואחרים;

(2) האורות שיהיו מותקנים על כלי רכב;

(3) השימוש בצופרים או במכשירי אזהרה אחרים בכלי רכב;

(4) קביעת גדלם, צורתם וטיבם של תווי זיהוי וכללים בדבר חיבורם אל כלי רכב למען יהיו ניתנים להבחנה על נקלה;

(5) רישום כלי רכב מנועיים והפרטים שיש לרשום אותם;

(6) חיוב לקיים מונים במוניות והסדר השימוש והטיפול בהם;

(7) אופן החזקת הרשיון;

(8) פטור רכב מנועי רשום בחוץ לארץ שהובא לארץ לתקופה מוגבלת, וכן נהגו של רכב כאמור, מהוראות פקודה זו לענין רישום ורישוי, כולן או מקצתן;

(9) מתן הודעה על שינוי שחל בבעלות של רכב מנועי ורישומו של שינוי כזה;

(10) תשלום האגרות בעד רישום, רשיון, חידוש רשיון, היתר, בדיקה, בחינה, או כל פעולה אחרת לפי הפקודה או התקנות וכן דמי פיגור בעד אי-תשלום במועד;

(11) בחינות ובדיקות לשם קביעת כושר הנהיגה של מבקשי רשיונות-נהיגה או של מחזיקיהם וסוגי הרשיונות שיינתנו;

(12) בדיקתם ובחינתם של כלי רכב ציבוריים, מספר האנשים שמותר להסיע בהם, החובה להסיע נוסעים ותחומיה של חובה זו;

(13) החובה להציג לראווה את מספר הנוסעים שאושר ואת תעריף שכר הנסיעה שאושר, לרבות המפה או התכנית הנוגעת לתעריף האמור;

(14) בטיחותם ונוחותם של הנוסעים בכלי רכב ציבוריים והתנהגותם של נהגיהם;

(15) הסמכת המפקח על התעבורה, לאסור או להגביל, בהודעה שתוצג בדרך, נהיגתו של כל רכב או של רכב מסוג מיוחד באותה דרך או בכל חלק ממנה;

(16) המהירות שבה מותר להסיע כלי רכב מנועיים או כל סוג שבהם, אם בכלל ואם בדרך פלונית או באזור פלוני או במקום פלוני:

(17) מבנם ומשקלם של כלי רכב והתנאים לשימוש בהם;

(17א) מיתקנים או אמצעים אחרים למניעת גניבתם של כלי רכב לסוגיהם, לרבות בענין חובת ההתקנה של מיתקנים או אמצעים כאמור, חובת השימוש בהם, ותנאים ומועדים לשימוש.

(17ב) מזגני אויר ברכב, סוגם, החובה להתקינם ולהפעילם והתנאים להפעלתם.

(17ג) חגורות בטיחות והתקני ריסון ברכב, סוגם, החובה להתקינם ולחגרם וכל תנאי לשימוש בהם;

(17ד) מיתקנים או אמצעים אחרים שיש להתקינם ברכב, שמטרתם מניעת עבירות תעבורה, פיקוח על קיום ההוראות לפי פקודה זו או תיעוד הפרתן, לכלל כלי הרכב או לסוגים מסוימים, וכן דרך הפעלתם של אותם מיתקנים או אמצעים אחרים; תקנות לפי פסקה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

(17ה) חובות הנוהגים ברכב שבו מותקנים מיתקנים או אמצעים אחרים לפי הוראות פסקה (17ד); תקנות לפי פסקה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;.

(18) דרכי הסדר, הגבלה ופיקוח לרישוי כלי רכב מסחריים ולרישוי כל רכב פרטיים הבנויים להסעת יותר מששה נוסעים בנוסף על הנהג, וכן לשימוש בכלי רכב מסחריים ופרטיים כאמור;

(19) הפיקוח על הוראת נהיגה והדרכתה, על מורים מדריכים ובתי ספר לנהיגה ועל הכשרתם בענין חובה ללמד נהיגה לפי תוכנית לימודים שנקבעה, וכן בענין הציוד והכלים שישתמשו בהם;

(20) מתן רשיונות להחזקת בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה, תקופת תקפם, תנאיהם, והסמכות לבטלם או להתלוותם עקב עבירה על התקנות או על תנאי הרשיון, ומתן פטור מחובה לקבל רשיון להוראת נהיגה;

(21) דרכי הגשתן של בקשות, עריכתן של בדיקות ובחינות לשם מתן או חידוש רשיונות נהיגה, רשיונות להוראה ולהחזקת בתי ספר לנהיגה ורשיונות רכב, וסדרי משרדי הרישוי הכרוכים בכך;

(22) כל הנוגע לבטיחות התנועה, תכנונה והסדרתה;

(22א) הסדר שעות עבודה, נהיגה ומנוחה של הנוהגים ברכב, שהנהיגה היא משלח ידם או קשורה במשלח ידם, והפיקוח על ביצוע הסדר כאמור;תקנות כאמור יכול שיהיו לגבי רכב בדרך כלל או לסוגים של רכב.

(23) התנאת מתן רשיון או חידוש רשיון, על פי פקודה זו או התקנות לפיה, בתשלום -

(א) כל קנס שמבקש הרשיון או חידושו נתחייב בו בדין בשל עבירת תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב או בשל עבירה על חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984, שנעברה מתוך רכב או בקשר עם שימוש ברכב, ואשר לא שולם למרות שהגיע מועד תשלומו;

(ב) המסים, המכס, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים החלים לגבי הרכב שעליו מבקשים את הרשיון או את חידושו לרבות הסכום הנוסף כמשמעותו בסעיף 84;

(23א) סדרי בטיחות תחבורתיים במפעלים המפעילים רכב במספר שנקבע בתקנות, והוראות בדבר הסמכת אדם שיפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעלים כאמור, קביעת תפקידיו, חובותיו, כישוריו ודרכי עבודתו;תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;.

(24) ביצוען של הוראות פקודה זו בדרך כלל.



 70א. אחריות לחניה וסמכותו של שוטר [תיקון: תשכ"ה(3), תשל"א, תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"א, תשנ"ה]

(א) בוטל.

(ב) רכב העומד במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי תנועה או בטיחותה, או שלדעת שוטר דרושה הרחקתו לשם הסדרת תנועה או לבטיחותה או לבטיחות הציבור, רשאי שוטר להורות למי שהרכב ברשותו אותה שעה להרחיקו או לגררו.

(ג) לא מילא מי שהרכב ברשותו אותה שעה אחרי הוראת שוטר כאמור, או אינו נמצא במקום, רשאי שוטר, בין בעצמו ובין על ידי מי שאישר אותו ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל (להלן-גורר מורשה) , להרחיק את הרכב, לגררו ולהחסינו או לנעול את גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שינקוט באמצעי הזהירות הסבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב.

(ד) האגרות בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי משטרת ישראל, או התשלום שנקבע בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי גורר מורשה, יהיו מוטלים על בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב, זולת אם הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו ; רכב שאגרות או תשלום מוטלים על בעלו כאמור לא יוחזר או ישוחרר מנעילתו אלא אם הם שולמו.

(ה) רכב שננעל כאמור בסעיף קטן (ג) -

(1) ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על-פי חיקוק (להלן - יום מנוחה) - ישוחרר לפני יום המנוחה ;

(2) קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיף זה.

(ו) המוציא רכב ממקום החסנתו או המשחרר רכב מנעילתו לפני ששולמו האגרות או התשלום כאמור בסעיף קטן (ד), דינו - מאסר שנה.

(ז) קבע בית משפט במשפטו של בעל רכב על עבירה לפי סעיף זה, על סמך ראיות שהובאו לפניו, כי הרכב היה אותה שעה ברשותו של אדם אחר, רשאי בית המשפט הדן במשפטו של האחר להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו במשפט הראשון, על פי הראיות שהוגשו באותו משפט, ואין צורך לחזור ולהגישן לא היה האחר צד במשפט הראשון, יתן לו בית בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב ובלבד שינקוט באמצעי הזהירות הסבירים

(ח) על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יינעל רכב, אלא אם כן עמד באחד המקומות המנויים להלן, שהעמדת הרכב בו אסורה:

(1) מקום חנייה לרכב של נכה משותק רגליים;

(2) תחום תחנת אוטובוסים, באמור בתקנה 12)72) לתקנות;

(3) שטח הפרדה, כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות;

(4) מקום חנייה המיועד לרכב דיפלומטי.



 70ב. הסדר חניה ארצי אחיד [תיקון: תשנ"ד]

(א) החניה בתשלום בדרך עירונית תהיה על פי הסדר חניה הנהוג בתחומי הרשות המקומית בה מצויה אותה דרך או על פי הסדר חניה ארצי אחיד, על פי בחירתו של נהג הרכב.

(ב) בסעיף זה, "הסדר חניה ארצי אחיד" - כרטיס חניה ארצי מטעם המרכז לשלטון מקומי או כל הסדר אחר שיבוא מטעמו במקומו.

(ג) שר הפנים ושר התחבורה יקבעו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המחיר המרבי עבור החניה על-פי הסדר החניה הארצי האחיד.



 70ג. הסדר חניה לרכב להסעת תלמידים [תיקון: תשס"ג]

(א) רשות תמרור מקומית תציב, בצמוד לבית ספר, תמרור האוסר חניה או העמדת רכב, והיא רשאית לקבוע כי איסור החניה יחול רק בימים מסוימים ובשעות מסוימות שבהם משמש מקום החניה להעלאה ולהורדה של תלמידים.

(ב) גודלו של מקום שחניית רכב או העמדת רכב בו אסורה באמור בסעיף קטן (א) יספיק לחניית רכב אחד לפחות המיועד להסעת 30 תלמידים ומעלה.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כרי לגרוע מחובה לפי כל דין לקבוע הסדרי חניה לרבות הקצאת מקומות חניה והפקעה.

(ד) בסעיף זה, "בית ספר" - מוסד חינוך רשמי או מוכר, כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 12, או בית ספר שחל עליו חוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969 13, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים, ובו ניתן חינוך קדם-יסודי, חינוך יסודי, וחינוך על-יסודי, לתלמידים עד לגיל 18, ולתלמידים הלומדים במוסדות החינוך המיוחד עד גיל 21.



 71. תקנות מיוחדות בדבר רכב מנועי ציבורי [תיקון: תשנ"א, תשנ"ט]

על בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב, זולת אם הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו בנוסף על סמכותו הכללית לפי סעיף 70, רשאי שר התחבורה להתקין תקנות בקשר לרכב מנועי ציבורי בענינים אלה;

(1) הסדר והגבלה למתן רשיונות רכב, הפיקוח עליהם, מספרם בכלל ובכל אזור, קו או סוג של שירות;

(2) הסדר והגבלה לשימוש ברכב והפיקוח עליו;

(3) הסדר והגבלה למתן רשיונות או היתרים להסעת נוסעים או להפעלת שירות הסעה (בסעיף זה - שירות), לרבות תנאי רשיונות והיתרים, ביטולם והפסקת תקפם;

(4) קביעת קווי שירות, איחודם והפרדתם וכל הסדר אחר של קווי שירות, תעריפי שכר נסיעה ולוחות זמנים לפיהם יופעל הרכב, לרבות דרך פרסומם ומקומם, הסדר הוצאת הכרטיסים והכרטיסיות למיניהם לרבות לענין שימוש משותף בכרטיסים ובכרטיסיות של בעלי רשיונות שונים לקווי שירות ודרכי ההתחשבנות ביניהם בשל השימוש כאמור, הדפסתם ומכירתם, וכן מספר כלי הרכב שיופעלו, סוגיהם וכל הכרוך בכך;

(5) קביעת החובות המוטלות על הרכב, על האדם המפעיל אותו או העובד בו, על מי שהשליטה עליו בידו, ועל הנותן שירות בו, לרבות עובדיו, סוכניו ושליחיו ומי שפועל מכוחו במתן השירות ועל הנוסע או על המבקש לנסוע בו, וכל הסדר הכרוך בכך, ובלבד שכל החובות האלה לא יחולו אלא בקשר למתן השירות או השימוש ברכב;

(6) חיוב להפעיל רכב או שירות ואיסור להפסיק שירות או מקצתו;

(7) ריתוקו של רכב לקו, לאזור או לסוג שירות מסויים, לשם הבטחת התחבורה הדרושה לציבור ותכנונה היעיל;

(7א) איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה בקו שירות;לענין זה יתחשב השר ככל שניתן במסורת ישראל בכל הנוגע לאיסור תנועת כלי רכב בימי מנוחה; בפסקה זו, "ימי מנוחה" - כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.

(8) כל ענין אחר הכרוך בסדרי הפעלת שירות ואופן נתינתו והעשוי לשפר את ההסעה ברכב או הכרוך בהפעלת שירות לתקנת הציבור.



 71א. תמלוגים ותשלומים אחרים [תיקון: תשנ"ט]

בעל רשיון לקו שירות ישלם בעד הרשיון תמלוגים ותשלומים אחרים בשיעור או בסכום ובתנאים שיקבעו שר התחבורה ושר האוצר או בשיעור או בסכום ובתנאים שנקבעו בתנאי המכרז למתן רשיון לקו השירות.



 72. תקנות בדבר ביטוח או ערובה [תיקון:תש"ם]

שר התחבורה רשאי להתקין, שכל הפונה, לפי פקודה זו או לפי התקנות, לרשות הרישוי בבקשת רשיון רכב מנועי או בבקשת חידושו של רשיון כאמור או בבקשת אישור להעבירו, יציג תעודת ביטוח או תעודת ערובה או יביא כל ראיה אחרת שתיקבע להוכיח אחת משתי אלה:

(1) כי ביום שהרשיון או חידושו ייכנס לתקפו, או ביום שבו יינתן האישור, תהיה בתקפה הפוליסה או שטר הערובה הדרושים לשימוש ברכב המנועי על ידי המבקש או על ידי אחרים לפי הוראתו או ברשותו;

(2) כי הרכב המנועי הוא רכב שלא חל עליו סעיף 6 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 כל עוד הוא נהוג בידי בעל הרכב או בידי שריתו אגב עבודתו, או כל עוד הרכב נתון באופן אחר לפיקוחו של בעליו.



 73. קיום תקפן של הוראות אחרות

תקנות שהותקנו לפי סעיפים 72-70כפי שתוקנו בתקנות ההגנה (תיקון פקודת התעבורה) (מס´ 1942 ,(214, והיו תקפות ערב תחילת תקפן של תקנות ההגנה (ביטול), 194515, רואים אותן כאילו הותקנו לפי הסעיפים האמורים כפי שתוקנו בפקודת תחוקת ההגנה (הכללה בפקודות מסויימות), 1945316.



 74. סמכות להחיל את ההוראות או לפטור מהן

שר התחבורה רשאי להודיע ברשומות שהוראות הפקודה או התקנות, כולן או מקצתן, יחולו על סוגי מקומות שצויינו בהודעה ושלא היו חלים עליהם אילולא ההודעה, או שלא יחולו על סוגי מקומות שצויינו בהודעה ושהיו חלים עליהם אילולא ההודעה.



 75. מתן תוקף לאמנות בין-לאומיות

שר התחבורה רשאי להתקין תקנות הבאות ליתן תוקף לכל אמנה בין-לאומית שמטרתה להקל את התנועה הבין-לאומית של מכוניות והקובעות הוראות לנתינתם ולאימותם של תעודות מסע, תעודות אישור או היתרים, שיש בהם להועיל לבני אדם היושבים בישראל, כשהם לוקחים אתם את מכוניותיהם לחוץ לארץ באופן זמני או לנהגים הנוסעים לחוץ לארץ כדי לנהוג בכלי רכב.



 76. סמכות להקים רשויות [תיקון:תשכ"ב(2)]

שר התחבורה רשאי להתקין תקנות בדבר כינונה ומינויה וקביעת תפקידיה של כל רשות שתהא דרושה, לדעתו, בקשר לביצועה של הפקודה. שר התחבורה יקבע בתקנות את המקומות שבהם רשאים לפעול עובדי ציבור שהורשו כאמור בסעיף 29 (א) ואת סימני הזיהוי והוכחת הרשאתם של עובדי ציבור אלה.



 76א. ועדות בירור לחקירת תאונות דרכים [תיקון: תשמ"ד]

(א) שר התחבורה רשאי למנות ועדות בירור ובדיקה שתפקידן:

(1) לחקור את גורמיה ונסיבותיה של תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש ;

(2) לייעץ לשר ולהציע לו הצעות בכל הנוגע למניעת תאונות דרכים.

(ב) שר התחבורה, בהסכמת שר הפנים ושר המשפטים, רשאי להתקין תקנות בדבר מינויין, פעולותיהן וסמכויותיהן של הועדות.

(ג) על חברי הועדות יחולו הוראות סעיפים 117ו-118 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 17"



 77. סמכות רשות מקומית להתקין חוקי עזר [תיקון: תשכ"ה(3), תש"ם, תשמ"ד, תשנ"ה]

(א) מועצה של עיריה או של מועצה מקומית רשאית, בהסכמת שר הפנים ושר התחבורה, להתקין חוקי עזר בדבר-

(1) תעריפי שכר נסיעה של כלי רכב ציבוריים בתחומי העיריה או המועצה המקומית;

(2) הסדר כלי רכב העומדים בתחום תחומי העיריה או המועצה המקומית בדרך איסור או בדרך אחרת.

(3) האמצעים שיינקטו לגבי רכב החונה במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק, לרבות הרחקתו, גרירתו, החסנתו או נעילת גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שלא יינעל רכב אלא אם כן עמד במקום כאמור בסעיף 70א(ח) ובלבד שרכב שננעל כאמור -

(א) ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על-פי חיקוק (להלן - יום מנוחה) - ישוחרר לפני יום המנוחה ;

(ב) ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה ;

(4) חיוב בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב לשלם אגרות או תשלומים בעד הרחקת הרכב, גרירתו, החסנתו או שחרורו מנעילתו;

(5) להסמיך לענין חוק עזר כאמור בפסקה (3) גוררים מורשים באישור ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ופקחים באישור המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך;

(6) כשרם של כלי רכב הנגררים על ידי בהמות, מספרן, כשרן ורתמתן של הבהמות הגוררות אותם כלי רכב וסילוקן של בהמות שלא יצלחו;

(7) רישוים של אופניים ותלת-אופן למעט אופנוע ותלת-אופנוע, והאגרות שישולמו בעד הרשיונות, ובלבד שלא יעלו על הסכום שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הפנים. בעת מתן הרשיון תסדיר הרשות המקומית בדיקת בטיחותם של האופניים ותלת-האופן.

(ב) כל חוקי עזר שהותקנו לפי סעיף קטן (א) יהיו בכפוף לכל תקנה שהתקין שר התחבורה על פי הסעיפים 72-70.



פרק תשיעי:שונות



 78. חלקה של רשות מקומית באגרות [תיקון: תשמ"ד, תשנ"ז]

בוטל.



 79. חלקה של רשות מקומית באגרות [תיקון:תש"ם, תשמ"ט]

שר התחבורה ושר האוצר רשאים להקציב למועצות של העיריות ושל המועצות המקומיות חלק מן האגרות ששולמו בעד רשיון רכב; שיעורו של החלק ייקבע על ידי השרים בצו, ומותר לקבוע בצו שהסכומים המוקצבים כולם או מקצתם, ישמשו לביצוע פקודה זו או לשיפור תנאי התעבורה.



 80. הסכם עם ממשלות שכנות [תיקון:תש"ם]

שר התחבורה רשאי לבוא לידי הסכם עם ממשלת כל ארץ שכנה בדבר רישומם של כלי רכב ציבוריים ומסחריים הרשומים באותה ארץ והובאו לישראל לתקופה מסויימת, ורשאי הוא בהסכם כזה להורות על העלאת האגרות שנקבעו לפי פקודה זו או על הפחתתן או על פטור או הנחה מכולן או מקצתן.



 81. תחולה על שירות המדינה [תיקון:תש"ם]

פקודה זו תחול על כלי רכב ועל בני אדם שבשירות המדינה, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.



 82. מסירת מידע ממאגר מידע [תיקון: תשמ"ה]

רשות הרישוי רשאית למסור לגופים המנויים בתוספת החמישית, פרטי מידע ממאגר מידע כמשמעותו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, המנוהל על ידה, כמפורט בתוספת החמישית.



 83. מסירת מידע לגבי תאונות דרכים [תיקון: תשנ"א]

(א) (1) אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש, תעמיד המשטרה לרשותו של מנהל הרשות כהגדרתו בחוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים, התשנ"ז.1997 (להלן - מנהל הרשות) או לנציגו, בתוך 24 שעות משעה שנודע לה לראשונה על אירוע התאונה, את פרטי המידע כמפורט בתוספת השישית, ככל שמידע זה מצוי בידיה אותה עת;המשטרה תשלים את העמדת המידע בתוך 24 שעות משעה שהמידע הנוסף הגיע לרשותה;

(2) שר התחבורה, בהסכמת שר המשטרה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השישית.

(ב) לא תעשה הרשות שימוש במידע שקיבל כאמור אלא למטרת ביצוע תפקידיה, אולם רשאית היא למסור מידע כאמור לועדת בירור ובדיקה שמונתה לפי סעיף 76א.



 84. תוספת לאגרה עבור רשות השידור [תיקון: תשנ"ד, תשנ"ו, ק"ת תשס"א, ק"ת תשס"ב, תשס"ג(4)]

(א) אגרת רשיון לרכב מנועי, למעט לתלת אופנוע ולאופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם, או חידושו, שסכומן נקבע בתקנות לפי פקודה זו (להלן - אגרת רשיון), תוגדל, החל ביום כ"ד באלול התשס"ב (1 בספטמבר 2002), בסכום של 131 שקלים חדשים (להלן - הסכום הנוסף).

(ב) כל סכום נוסף ייגבה עבור רשות השידור ויועבר אליה.

(ג) הסכום הנוסף יפחת, ב- 1 באפריל בכל שנה החל בשנת 2004, בשיעור של 5%, ויתעדכן באותו מועד לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהיה ידוע ב- 1 בינואר של אותה שנה, לעומת זה שהיה ידוע ב- 1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.

(ד) המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הנוסף, כפי שהתעדכן לפי סעיף קטן (ג)



תוספת ראשונה

[תיקון: תשנ"ב, תשנ"ו, ק"ת תש"ס]

(סעיפים 38ו-39)

1. עבירה לפי סעיף 10 (למעט נהיגת רכב בידי מי היה בעל רשיון נהיגה ולא חידשו).

1א. עבירה לפי סעיף 12א1(ב) ו-(ג);

2. עבירה לפי סעיף 62(7);

3. עבירה לפי סעיף 338 (1) או (4) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977;

4. עבירה לפי תקנות 47 (ד), 26 (2), 114 או 308 (ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א-196118 (להלן - התקנות).



תוספת שניה

[תיקון:תשכ"ה(3), תשמ"ה, ק"ת תש"ן, ק"ת תשנ"ב, ק"ת תשנ"ה, ק"ת תשנ"ז, ק"ת תשס"ג(2)]

(סעיפים 38ו-39)

1. עבירה לפי סעיפים 62(2)או 62(4).

2. בוטל

3. עבירה לפי תקנה 320 (א) לתקנות או סימן ה´ לפרק השלישי בחלק ד´ לתקנות, אם קבע בית המשפט כי מצב הבלמים או ההגה היה בו משום סכנה.

4. עבירה לפי תקנות 22 (א) לגבי אי מתן זכות קדימה לפי תמרור, 26(4), 27(ג), 45(1), 51, 56, 57, 64(ג), 64(ד), 99(א), 436 או 438.

5. עבירה לפי תקנה 54(א)(1) עד (4) לגבי מהירות העולה ביותר מ-30 קמ"ש מעל למהירות המרבית המותרת בדרך עירונית ולגבי מהירות העולה ביותר מ-40 קמ"ש מעל המהירות המרבית המותרת בדרך שאינה דרך עירונית ובדרך מהירה.

6. בוטל.

7. בוטל.



תוספת שלישית

[תיקון:תש"ם]

(סעיף 12א)

(1) עבירה לפי סעיפים 10, 43 , 44 או 65 לפקודה זו.

(2) עבירה לפי תקנה 22 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 לגבי אי-ציות נוהג רכב לרמזור ואי-מתן זכות קדימה, עבירה לפי תקנות 26 (54 ,47 ,(2 או 57 לתקנות האמורות, ועבירה לפי תקנה 144 לתקנות האמורות לגבי אי-הודעה על תאונת דרכים או אי-הגשת עזרה לנפגע בתאונת דרכים.

(3) עבירה לפי פקודה זו או התקנות לפיה אשר גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם.

(4) עבירה שבית המשפט גזר על מי שעבר אותה פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של שלושה חדשים או יותר.



תוספת רביעית

[תיקון: תשמ"ד, ק"ת תש"ן, ק"ת תשנ"ב, ק"ת תשנ"ד, ק"ת תשנ"ה, ק"ת תשנ"ז, ק"ת תש"ס, ק"ת תשס"ג(2)]

(סעיפים 27ו-47)

(1) עבירת נוהג ברכב מנועי לפי תקנה 22 לתקנות לגבי אי-ציות לתמרורים ב-36 וב-37 לענין אי-מתן זכות קדימה בצומת או בהתמזגות דרכים ;

(2) עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות ;

(3) עבירה לפי תקנה 27(א) לתקנות ;

(4) עבירה לפי תקנה 47(ד) לתקנות, לגבי עקיפה בדרך לא פנויה ;.

(5) עבירה לפי תקנה 47(ה)(5) לתקנות לגבי עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף ;

(6) עבירה לפי תקנה 54(א)(1) עד (4) ו-(ה) לתקנות לגבי מהירות העולה ביותר מ-30 קמ"ש מעל המהירות המירבית המותרת בדרך עירונית ולגבי מהירות העולה ביותר מ-40 קמ"ש מעל המהירות המירבית המותרת בדרך שאינה דרך עירונית ובדרך מהירה ;

(6א) בוטל.

(6ב) בוטל.

(7) עבירה לפי תקנה 56(א)(4) לתקנות ;

(8) עבירה לפי תקנה 67 לתקנות תוך גרימת סיכון להולך הרגל ;

(8א) עבירה לפי תקנה 85(א)(5) לתקנות כשהמשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולים ב25% או יותר על המשקל הכולל המותר.

(9) עבירה לפי תקנה 87 לתקנות או אי-ציות לתמרור ב-68 ;

(10) עבירה לפי סעיף 12א1(ב) ו-(ג) לפקודה.




תוספת חמישית

[תיקון:תשמ"ה, ק"ת תשס"ג(2)]

(סעיף 82)


הגוף שלו ימסר המידע פרטי המידע שיימסר

1. המועצה הלאומית למניעת תאונות שם בעל רכב, מספר זהותו ומענו
2. אבנר, איגוד לביטוח נפגעי רכב
בע"מ שם בעל רכב, מספר זהותו ומענו
3. חברות ביטוח באמצעות איגוד שם בעל רכב, מספר זהותו ומענו,
חברות הביטוח או איגוד שמאי שנת הייצור של הרכב, תוצר הרכב,
הרכב רישום אבדן גמור
4. עורך דין המייצג לקוח שם בעל הרכב, מספר זהותו ומענו, שלדברי
עורך הדין נחוצים להליך משפטי.
5. מי שבידו זכיון בר-תוקף שם בעל הרכב, מספר זהותו ומענו, ככל
להפעלת כביש אגרה לפי חוק כביש הדרוש לבעל הזכיון לשם הפעלת כביש אגרה
אגרה (כביש ארצי לישראל) לפי הזכיון.
התשנ"ה-1995 או חוק כבישי
אגרה (מנהרות הכרמל),
התשנ"ה-1995
6. מנהל הרשות שם בעל הרכב, מקום מגוריו, שנת הייצור
של הרכב, תוצר הרכב, רישום אובדן גמור.
7. מבטח כהגדרתו בפקודת ביטוח שם הנהג ומענו, תאריך לידתו, מספר
רכב מנועי [נוסח חדש], רישיון הנהיגה, דרגת הרישיון
התש"ל-1970 2 הנוכחית, דרגות קודמות וההיתרים
שניתנו לו ומועדי נתינתם, מועד תשלום
אגרת הרישיון ופרטים על שלילות
רישיון במועד קרות תאונת דרכים שבה
היה מעורב הרכב שבו נהג בעל הרישיון.






תוספת שישית [תיקון: תשנ"א, תשנ"ג]

(סעיף 83)

הודעה על
תאונת דרכים

א. מועד התאונה

התאריך, היום בשבוע והשעה שבה אירעה התאונה.

ב. פרטי התאונה

1. המקום, מספר הדרך או שם הרחוב ושם העיר (אם בשטח עירוני).

2. מספר הק"מ או מספר הבית.

3. שם צומת עם דרך או עם רחוב.

4. מאפיינים מיוחדים (כגון:עבודות בדרך, שמן בכביש, תאונות קודמות במקום).

5. מזג האוויר.

6. מצב הראות.

7. מצב הכביש.

8. נסיבות התנועה בדרך בעת אירוע התאונה (כגון: תנועה צפופה, קלה, פקק).

9. ליקויים בדרך.



ג.
כלי רכב המעורבים בתאונה

1. סוג הרכב ושם היצרן.

2. שנת ייצור.

3. מספר הנוסעים ברכב.

4. זיהוי כללי: משאית צבאית, אוטובוס "אגד", מונית וכו´.

5. תקינות.

6. המספר הרשום של הרכב.



ד. נהגים ונפגעים

1. גיל.

2. מין.

3. ותק בנהיגה וסוג רשיון.

4. מקום הישיבה ברכב ושימוש בהתקן ריסון.

5. חומרת הפגיעה.

6. מספר רשיון הנהיגה או מספר הזהות של נוהג הרכב וכן שמו.



ה. התרחשות התאונה

1. פעולת כל רכב לפני התאונה ובעת התאונה.

2. פעולות גורמים אחרים לפני התאונה ובמהלכה (כגון: הולכי רגל, רכב חונה, בעלי חיים).



ו. תוצאות התאונה

1. נזק לרכב (פירוט הנזק לרכב).

2. נזק אחר.



ז. סיבה משוערת של גורמי התאונה
.




תוספת שביעית

(סעיפים 57או-57ג)

[תיקון: תשס"ג(3)]

חלק א´



(1) עבירה לפי תקנה 84(ב) לתקנות כאשר הסעת הנוסעים היא בשכר ומספר הנוסעים המותר קבוע ברישיון הרכב.

(2) עבירה לפי תקנה 84א לתקנות.

(3) עבירה לפי תקנה 502 לתקנות.



חלק ב´



(1) עבירה לפי תקנה 85(א)(5) לתקנות, לענין הובלת מטען ברכב מסחרי כשהמשקל הכולל של הרבב והמטען המובל בו עולים על המשקל הכולל המותר לפי רישיון הרכב.